אם אדם מרגיש שנים של חוסר שייכות, הוא לא חייב לפתור את כל חייו החברתיים ביום אחד.
אפשר להתחיל מסיטואציה אחת.
מפגש אחד.
שיחה אחת.
אפילו רגע אחד בתוך שיחה.
המטרה הראשונית יכולה להיות פשוט לזהות:
"איך אני מרגיש עכשיו?"
ואחר כך:
"איך הייתי רוצה להרגיש?"
הפער בין שתי התחושות האלה הוא מידע חשוב.
הוא עוזר לנו להבין לאן אנחנו רוצים להגיע.
לדוגמה:
ממתח → לרוגע.
מחוסר ביטחון → לביטחון.
מריחוק → לחיבור.
מחוסר שייכות → לתחושת מקום.
מהתמקדות באישור של אחרים → ליותר חופש להיות עצמי.
לא מדובר בניסיון להעמיד פנים שאנחנו מרגישים משהו שאנחנו לא מרגישים.
מדובר בלמידה של דרכים חדשות לעבוד עם החוויה הפנימית.